טאי צ'י צ'ואן
טאי צ'י צ'ואן
טאי-צ'י הינה אומנות לחימה סינית עתיקה אשר משלבת תנועה עם מודעות דרך הרפיה
טאי-צ'י הינה אומנות לחימה סינית עתיקה אשר משלבת תנועה עם מודעות דרך הרפיה. על הקשר בין מודעות ותנועה, החיים הם תנועה אין סופית ביו ניגודים, בין היין ליאנג בין הפסיבי לאקטיבי בין הגבוה לנמוך בין קדימה ואחורה ובין ימין ושמאל . התנועה האחת שהם יוצרים הוא הטאי צ'י - הצ'י הגדול , אנרגית החיים הגדולה, נאמר עליו שהוא ה"אמא" של היין והיאנג. צו'אן מציין שליטה או אגרוף ולכן מציין אומנות לחימה.
צור קשר
ראשית התרגול מיוחסת לנזיר טאואיסטי בשם צ'אנג סאן פנג שחי במאה ה –13 בסין, הוא למד אומנויות לחימה במנזר שאוליין ועיצב את התנועות באופן שיתאימו לרעיונות הטאואיסטיות של רכות והצטרפות לתנועה. התרגול שבנה התחבר לתפיסת העולם של הנזירים, שעסקו בדרך לאריכות ימים ובריאות טובה, דרך התבוננות והקשבה לטבע ולעצמם, מתוך רעיון שבריאות טובה עוברת דרך הרמוניה עם הטבע והיקום. התרגול עזר לנזירים לחלץ את עצמותיהם מישיבה במדיטציה ארוכה ואפשר להם להגן על עצמם מפני שודדים. עם זאת מאחר ומסגרת התרגול היא של אומנות לחימה ,על הכל בטאי צ'י לעמוד למבחן המעשה או היכולת. במשך מאות השנים שחלפו הידע והמיומנות נשמרו בסודיות מפני החשש לשימוש לרעה בידע.
במחצית המאה הקודמת נחשף ה טאי צ'יי צ'ואן ויתרונות התרגול לקהל הרחב, בסין ומחוץ לה. אלפי אנשים החלו להגיע אל הפארקים הציבוריים בשעות הבוקר המוקדמות ולתרגל טאי-צ'י.
התרגול מורכב מסדרה של תנועות ותנוחות המתחברות ביניהם ומבוצעות ברכות ואיטיות תוך דגש על יציבה, נשימה נכונה והרפיה. תשומת לב מלאה היא חלק בלתי נפרד מהתרגול ולכן יש המכנים את התרגול גם "מדיטציה בתנועה".
דרך הקשבה והתבוננות בתנוחות ותנועת הגוף , אנו יכולים ללמוד על היציבה והגורמים המשפיעים עליה, להבחין בקשר הקיים בין המחשבות וההרגלים ובין תנוחת גופינו. לזהות את המקומות והמצבים בהם אנו מתקשים ומתכווצים ובכך מפריעים לזרימת האנרגיה החיונית (צ'י) דרך הגוף כולו. תרגול טאי-צ'י הוא דרך אקטיבית למציאת המרכז השקט בתוכנו ,לשמירה על הבריאות ,לחיים מודעים ופוריים. לזרום באיזון עם החיים ולהבחין בשמחה והאהבה השוכנים דרך קבע בליבנו.
תפיסת העולם המזרחית רואה את החיים כמאבק מתמשך. על האדם להתמודד מול זרם בלתי פוסק של מצבים ואירועים. בטאי צ'י אדם לומד לאחד בין תנועת הגוף והתודעה. לפתח יכולת הקשבה וחיבור אל עצמו ואל האחר ומיתוך כך זרימה בהרמוניה עם הסביבה והטבע. מכאן ניתן לראות את האימון בטאי צ'י כאימון בחיים עצמם.
תרגול הטאי-צ'י נחשב לפעילות הגופנית הטובה ביותר על פי הרפואה הסינית המסורתית .הוא משפר את זרימת הדם בכל חלקי הגוף, מעודד את חילוף החומרים בשרירים ובמפרקים, מאפשר לדם ולאנרגית החיים (צ'י) להזין ולשפר את תפקודם של האיברים הפנימים,.
בכתבים הקלאסים של הטאי צ'י מעודד Wu Yu-hasiang את המתרגל טאי-צ'י
" היה דומם כמו הר, נוע כמו נהר גדול ".
קיימים מחקרים המצביעים על שיפור במצבם הבריאותי של הלוקים במחלות שונות כמו: דלקת פרקים, פיברומיאלגיה, מחלות מערכת הנשימה, מערכת עיכול, מערכת קרדיו-וסקולארית, הפרעות עיצביות ומחלות נפש.
תרגול הטאי-צ'י אינו מצריך מאמץ פיזי קשה, הוא מומלץ ויכול להיות מותאם לכל גיל או מצב.
